



קצת עליי
אני מעצבת ובונה אפקטים מאז 2003, אז תחת השם Effector 13.
לפני כן ניהלתי את Guitar Pedal Archive, אחד ממאגרי המידע המקוונים הראשונים שהוקדשו לפדלים. קטלגתי פדלים, סכמות ותמונות היסטוריות. התעניינתי במיוחד ב-Electro Harmonix ובאפקטים בוטיק יפניים. העיצובים יוצאי הדופן שלהם גרמו לי לרצות לבנות דברים שאינם סתם העתקים של מעגלים ישנים יותר.

לא הייתה לי שום הכשרה פורמלית באלקטרוניקה. העיצוב הראשון שלי, ה-Krackle Fuzz, נולד מחיבור רכיבים שקניתי ב-Radio Shack למטריצת ניסויים עד שהוא הוציא צליל. תמיד ראיתי את עצמי יותר כמי שעושה circuit bending מכל דבר אחר. מעגל אחד הוביל לאחר. ה-Krackle Fuzz הפך ל-Tri-Fuzz, ל-Beautiful Disaster, ובסופו של דבר ל-Truly Beautiful Disaster. ה-Silver Crank הוביל ל-Vintage Fuzz Master. עיצוב נטוש בשם Doomsday Device הוליד את ה-Torn’s Peaker ואת ה-Never Drive.
Effector 13 צמח ברשת מפה לאוזן. Guitar World כתב על ה-Truly Beautiful Disaster בפברואר 2004, פחות משנה אחרי שהתחלתי. Vintage Guitar הגיע אחריו עם ה-Improbability Drive, ומאוחר יותר Tape Op כתב על ה-Truly Beautiful Disaster, ה-Soda Meiser, ה-Hymn Strangle וה-Synth Mangler.
הפדלים לא תוכננו רק לגיטרה. הם מצאו את דרכם לבסים, לסינתיסייזרים, למכונות תופים, לשירה ולמערכות נויז שולחניות. בחלקם היו לולאות פידבק, בקרים רגישים לאור, ג׳ויסטיקים או כמה מעגלי פאז שנלחמים זה בזה בתוך אותה קופסה. המטרה הייתה למצוא צלילים שאפקטים רגילים תוכננו למנוע. בסופו של דבר זה הוביל מוזיקאים כמו Trent Reznor ו-Kevin Shields להשתמש בציוד שלי.

Effector 13 הפך ל-devi ever : fx ב-2009.
מאז השתמשו בפדלים אמנים מדהימים רבים, ביניהם Alan Moulder, Mick Gordon, Nine Inch Nails, My Bloody Valentine, Depeche Mode, King Gizzard & the Lizard Wizard, The Black Keys, Boris, Silversun Pickups, Wilco, Nels Cline, The Shins, Justin Meldal-Johnsen, Linkin Park, Anthrax, The Hives, Scissor Sisters, Nina Hagen Band, The Octopus Project, UNKLE, Michael Wandmacher, Wheatus ו-ZZ Top.
הם שימשו בשוגייז, במוזיקה תעשייתית, ברוק ניסיוני, במטאל, במוזיקה אלקטרונית ובמקומות שמעולם לא צפיתי כשבניתי את המעגלים המקוריים.

להנגיש אפקטים יוצאי דופן תמיד היה חלק מהעבודה. לצד הקטלוג הראשי מכרתי ערכות, פרסמתי סכמות בחינם והשקתי קו פאזים ב-50 דולר, בתקופה שבה פדלי בוטיק היו יקרים וכולם בתעשייה שמרו בקנאות על המעגלים שלהם. חלק אפילו הרחיקו לכת וכיסו אותם בשרף, lol.
בסופו של דבר הרחבתי את פורום ההודעות שלי לבית ליוצרי פאז בוטיק אחרים. הוא נודע בשם ilovefuzz.com, אף שהוא כבר לא בשליטתי.
אחרי תקופה הרחק מייצור סדיר, השקתי מחדש את devi ever : fx ב-2022 והתחלתי לבנות פדלים שוב.

ב-2026 התחלתי להעביר את המעגלים לתוכנה. פלאגיני ה-Core הראשונים הם Goddess Zero, Soda Meiser, Vintage Fuzz Master ו-Zero Good. הם מדמים את המעגלים המקוריים ברמת הרכיב. הם לא captures, פרופילים או קירובים של הסאונד של הפדלים. הם המעגלים עצמם, שנבנו מחדש במדיום אחר.
זה היה מסע פרוע של 20 שנה, ואני שמחה להיות עדיין כאן ולהביא פאזים אורגניים לעולם.
